גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
295 יחסים: ממחרת השבת, מנחם מנדל מרימנוב, מנחם אלון, מנהג (יהדות), מסכת מועד קטן, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת נידה, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מעלה - המרכז לציונות דתית, מצה, מצוות תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ, מצווה, מצווה לשמוע דברי חכמים, מקווה, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, משפט עברי, משה איסרליש, משה הלברטל, מטא-הלכה, מזבח, מזוזה, מחלוקת, מגן אברהם, מגילת תענית, מדרש, מדרשי הלכה, מורה הוראה, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, מכילתא דרבי ישמעאל, מידות שהתורה נדרשת בהן, אמסטרדם, אפרים אלימלך אורבך, ארץ ישראל, ארחות שבת, ארבעה מינים, ארבעה טורים, אשכנזים, אלכסנדר ינאי, אליהו בשייצי, ..., אחא משבחא, אחרונים, אבן העזר, אבר מן החי, אברהם דנציגר, אבלות (יהדות), אבינועם רוזנק, אביעזר רביצקי, אגלי טל, אגדה (יהדות), אוניברסיטת בר-אילן, אורח חיים, איסור אכילת חלב, איסור אכילת דם, איסור ערלה, איסור עריות, איסור ריבית, איסור חדש, איסור והיתר, נטילת לולב, נבלה (הלכה), נדר (יהדות), ניסוך המים, ניסים קרליץ, נידה, סמ"ע, ספק (הלכה), ספר אהבה, ספר קדושה, ספר טהרה, ספר זרעים, ספר האשכול, ספר הערוך, ספר הפלאה, סברה (הלכה), סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סוגיה, סוכנות הידיעות היהודית, סוכה, סוכות, עקדת יצחק, ערוך השולחן, ערוך השולחן העתיד, עלון שבת, עבודה זרה (יהדות), עד זומם, עין תחת עין, עירוב חצרות, פאות, פסק הלכה, פסקי תוספות, פסקי הרא"ש, פסח, פסולי חיתון, פסיקת הלכה, פרשנות (משפט), פרושים, פרויקט השו"ת, פרי מגדים, פתחי תשובה, פוסק, פורים, פיקוח נפש דוחה שבת, צפת, צפון אפריקה, צדקה (יהדות), צדוקים, צום, ציצית, קרבן ציבור, קריאת שמע, קריאת המגילה, קטורת, קבורה (יהדות), קדמוניות היהודים, קדשים (הלכה), קונסרבטיבי, קונסטנטינופול, קורבן (יהדות), קורבן מנחה, קורבן התמיד, קודש הקודשים, קיצור שולחן ערוך, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, ראש השנה, ראשונים, רצח, רש"י, רשב"א, רב, רבי יהודה הנשיא, רי"ף, ריבית, שמעון קיירא, שמעון בן שטח, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמירת שבת כהלכתה, שמיטה, שאלות ותשובות, שאילתות דרב אחאי, שניאור זלמן מלאדי, שערי ציון (ספר), שעטנז, שפתי כהן, שלמה גאנצפריד, שחיטה, שחיטה (הלכה), שבת, שבועה (יהדות), שבועות, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, תאוריות קונספירציה, תנ"ך, תנא דבי אליהו, תנאים, תענית, תפילה (יהדות), תפילין, תקנת חכמים, תקדים, תקיעת שופר, תרומות ומעשרות, תשעה באב, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחום שבת, תורת ישראל, תורה שבעל פה, תורה שבעל-פה, ל"ט אבות מלאכה, לשם יחוד, לשון הרע, לימוד לשמה, ליל הסדר, טרפה, טומאה וטהרה, חמץ, חנוכה, חסידות שינאווא, חרדה, חתם סופר, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חופה וקידושין, חוץ לארץ, חוקי הדתות, חושן משפט, חיבוט ערבה, חידושי הריטב"א, חיי אדם, חיים טשרנוביץ, חיים ויטאל, בנימין בראון, בעלי התוספות, ברכה, ברית מילה, בשר עוף, בשר בחלב, בתולה (הלכה), בין אדם לחברו, בית המקדש, בית המקדש השני, בית הלל ובית שמאי, בית יוסף, בייתוסים, גמרא, גמילות חסדים, גאונים, גנבה, גט, גוי של שבת, גיד הנשה, ד"ה, דאורייתא, דרשנות, דרבנן, דוד הרטמן, דוד הלוי סגל, דיני ממונות, ה'תקס"ג, המאה ה-16, המאה ה-20, המפה, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, הפרשת חלה, הר סיני, הרא"ש, השבת אבדה, השגחה פרטית, הלכה כבתראי, הלכות פסוקות, הלכות רב אלפס, הלכות שבת, הלכות גדולות, הגר"א, הגהות אשרי, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת מאגנס, היקש (הלכה), ואהבת לרעך כמוך, וסת, ויקרא רבה, כשרות, כת מדבר יהודה, כתובת קעקע, כתובה, כלאיים, כולל אברכים, כיפה (אתר אינטרנט), כישוף, כיבוד אב ואם, יעקב בן הרא"ש, ישראל מאיר הכהן, ישיבת פומבדיתא, ישיבה (אתר אינטרנט), יחסי מין, יחזקאל שרגא הלברשטאם, יחיאל מיכל הלוי אפשטין, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות קראית, יהדות רבנית, יהדות תימן, יהודאי גאון, יהודים, יואל רוט, יום טוב, יום הכיפורים, יום כיפור, יוסף קארו, יוסף בן מתתיהו, יורה דעה, ייבום וחליצה, 1530, 220. להרחיב מדד (245 יותר) »
ממחרת השבת
קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.
חָדָשׁ!!: הלכה וממחרת השבת · ראה עוד »
מנחם מנדל מרימנוב
מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מרימנוב רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב (תק"ה, 1745 – י"ט באייר תקע"ה, 1815) היה אדמו"ר מפורסם, אחד מארבעת המפיצים הראשונים של תנועת החסידות בפולין.
חָדָשׁ!!: הלכה ומנחם מנדל מרימנוב · ראה עוד »
מנחם אלון
מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.
חָדָשׁ!!: הלכה ומנחם אלון · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: הלכה ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת נדרים · ראה עוד »
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת נידה · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת שבועות · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת ביצה · ראה עוד »
מעלה - המרכז לציונות דתית
מעלה - המרכז לציונות דתית היא עמותה שהוקמה בשנת 1988 במטרתה לחקור, לקדם ולהפיץ את משנת הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: הלכה ומעלה - המרכז לציונות דתית · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: הלכה ומצה · ראה עוד »
מצוות תלמוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: הלכה ומצוות תלמוד תורה · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: הלכה ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: הלכה ומצווה · ראה עוד »
מצווה לשמוע דברי חכמים
מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").
חָדָשׁ!!: הלכה ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: הלכה ומקווה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: הלכה ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: הלכה ומשנה תורה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: הלכה ומשנה ברורה · ראה עוד »
משפט עברי
בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.
חָדָשׁ!!: הלכה ומשפט עברי · ראה עוד »
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: הלכה ומשה איסרליש · ראה עוד »
משה הלברטל
משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.
חָדָשׁ!!: הלכה ומשה הלברטל · ראה עוד »
מטא-הלכה
מטא-הלכה הוא מושג בן-זמננו המכוון לעקרונות יסוד בתשתית ההלכה - כדוגמת רעיונות מחשבתיים להם השפעה מסוימת על כל תחומי ההלכה, וכן כללי פרשנות ופסיקה אשר משפיעים פוטנציאלית על כל הלכה באשר היא, כאשר הם מודדים אותה לפי עקרונות-על.
חָדָשׁ!!: הלכה ומטא-הלכה · ראה עוד »
מזבח
מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.
חָדָשׁ!!: הלכה ומזבח · ראה עוד »
מזוזה
מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.
חָדָשׁ!!: הלכה ומזוזה · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: הלכה ומחלוקת · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: הלכה ומגן אברהם · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: הלכה ומגילת תענית · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: הלכה ומדרש · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: הלכה ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מורה הוראה
#הפניה פוסק.
חָדָשׁ!!: הלכה ומורה הוראה · ראה עוד »
מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.
חָדָשׁ!!: הלכה ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »
מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין
מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין הוא עיקרון הלכתי לפיו אין להוכיח אדם שעובר על חטא בשוגג, אם ידוע לנו שהוא לא ימנע מעבירה זו אף לאחר התוכחה, הטעם לכך הוא מפני שעדיף שאדם יעבור על איסור קל - איסור בשוגג, מאשר איסור חמור יותר - במזיד.
חָדָשׁ!!: הלכה ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין · ראה עוד »
מכילתא דרבי ישמעאל
מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: הלכה ומכילתא דרבי ישמעאל · ראה עוד »
מידות שהתורה נדרשת בהן
מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.
חָדָשׁ!!: הלכה ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: הלכה ואמסטרדם · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: הלכה ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: הלכה וארץ ישראל · ראה עוד »
ארחות שבת
ארחות שבת היא סדרת ספרי הלכה העוסקת בהלכות שבת.
חָדָשׁ!!: הלכה וארחות שבת · ראה עוד »
ארבעה מינים
#הפניה ארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: הלכה וארבעה מינים · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: הלכה וארבעה טורים · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: הלכה ואשכנזים · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הלכה ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אליהו בשייצי
אליהו בשייצי (בטורקית: Bašyazi; 1420 (בערך) – 1490, אדירנה) היה חכם קראי בן המאה ה-15.
חָדָשׁ!!: הלכה ואליהו בשייצי · ראה עוד »
אחא משבחא
#הפניה רב אחא משבחא.
חָדָשׁ!!: הלכה ואחא משבחא · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: הלכה ואחרונים · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: הלכה ואבן העזר · ראה עוד »
אבר מן החי
הפרה כשרה למאכל רק לאחר המתתה בשחיטה. אכילת אבר שניטל ממנה בעודה חיה – אסורה. אבר מן החי הוא שמה של מצוות לא תעשה האוסרת אכילת אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי, גם לאחר מיתת בעל החיים.
חָדָשׁ!!: הלכה ואבר מן החי · ראה עוד »
אברהם דנציגר
#הפניה אברהם דנציג.
חָדָשׁ!!: הלכה ואברהם דנציגר · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: הלכה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אבינועם רוזנק
אבינועם רוזנק (נולד בשנת 1965 בירושלים) הוא פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג למחשבת ישראל (שבראשו עמד בשנים 2010–2013) ובמגמה להגות יהודית וחינוך במרכז מלטון לחינוך יהודי, שהוא עומד בראשה.
חָדָשׁ!!: הלכה ואבינועם רוזנק · ראה עוד »
אביעזר רביצקי
אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.
חָדָשׁ!!: הלכה ואביעזר רביצקי · ראה עוד »
אגלי טל
אגלי טל הוא ספר על הלכות שבת שחיבר רבי אברהם בורנשטיין, אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב.
חָדָשׁ!!: הלכה ואגלי טל · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: הלכה ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: הלכה ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: הלכה ואורח חיים · ראה עוד »
איסור אכילת חלב
איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.
חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »
איסור אכילת דם
איסור אכילת דם הוא מצוות לא תעשה מהתורה האוסרת על אכילת דם חיה, בהמה או עוף.
חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור אכילת דם · ראה עוד »
איסור ערלה
איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לאכול ואף ליהנות מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.
חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור ערלה · ראה עוד »
איסור עריות
ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.
חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור עריות · ראה עוד »
איסור ריבית
#הפניה איסור ריבית בדת.
חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור ריבית · ראה עוד »
איסור חדש
בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.
חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור חדש · ראה עוד »
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור והיתר · ראה עוד »
נטילת לולב
#הפניה ארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: הלכה ונטילת לולב · ראה עוד »
נבלה (הלכה)
בנבלה, היא בעל חיים שמת ללא שחיטה כלל, או שנשחט שלא כהלכה (כגון שסכין השחיטה לא היה חלק לגמרי, אלא פגום במקצת).
חָדָשׁ!!: הלכה ונבלה (הלכה) · ראה עוד »
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
חָדָשׁ!!: הלכה ונדר (יהדות) · ראה עוד »
ניסוך המים
ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.
חָדָשׁ!!: הלכה וניסוך המים · ראה עוד »
ניסים קרליץ
#הפניה נסים קרליץ.
חָדָשׁ!!: הלכה וניסים קרליץ · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: הלכה ונידה · ראה עוד »
סמ"ע
#הפניה יהושע פלק כץ.
חָדָשׁ!!: הלכה וסמ"ע · ראה עוד »
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
חָדָשׁ!!: הלכה וספק (הלכה) · ראה עוד »
ספר אהבה
ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: הלכה וספר אהבה · ראה עוד »
ספר קדושה
ספר קדושה הוא הספר החמישי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: הלכה וספר קדושה · ראה עוד »
ספר טהרה
ספר טהרה הוא החלק העשירי במשנה תורה, סדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: הלכה וספר טהרה · ראה עוד »
ספר זרעים
ספר זרעים הוא הספר השביעי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: הלכה וספר זרעים · ראה עוד »
ספר האשכול
ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה.
חָדָשׁ!!: הלכה וספר האשכול · ראה עוד »
ספר הערוך
#הפניה הערוך.
חָדָשׁ!!: הלכה וספר הערוך · ראה עוד »
ספר הפלאה
ספר הפלאה הוא הספר השישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: הלכה וספר הפלאה · ראה עוד »
סברה (הלכה)
#הפניה סברא.
חָדָשׁ!!: הלכה וסברה (הלכה) · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: הלכה וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: הלכה וסדר נשים · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: הלכה וסדר נזיקין · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: הלכה וסדר קדשים · ראה עוד »
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: הלכה וסדר טהרות · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: הלכה וסדר זרעים · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: הלכה וסוגיה · ראה עוד »
סוכנות הידיעות היהודית
#הפניה JTA.
חָדָשׁ!!: הלכה וסוכנות הידיעות היהודית · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: הלכה וסוכה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: הלכה וסוכות · ראה עוד »
עקדת יצחק
עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".
חָדָשׁ!!: הלכה ועקדת יצחק · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: הלכה וערוך השולחן · ראה עוד »
ערוך השולחן העתיד
#הפניהערוך השולחן#ערוך השולחן העתיד.
חָדָשׁ!!: הלכה וערוך השולחן העתיד · ראה עוד »
עלון שבת
עלון "שיחת השבוע" של חב"ד, משנת תשס"ו. גילוי דעת, משנת תשע"ג.תמונה להחלפה עלון מצב הרוח, משנת תשע"א. עלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא שבועון המכוון לציבור היהודי-דתי ונועד לקריאה בשבתות.
חָדָשׁ!!: הלכה ועלון שבת · ראה עוד »
עבודה זרה (יהדות)
#הפניה עבודה זרה.
חָדָשׁ!!: הלכה ועבודה זרה (יהדות) · ראה עוד »
עד זומם
#הפניה עדים זוממים.
חָדָשׁ!!: הלכה ועד זומם · ראה עוד »
עין תחת עין
#הפניה מידה כנגד מידה en:An eye for an eye.
חָדָשׁ!!: הלכה ועין תחת עין · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: הלכה ועירוב חצרות · ראה עוד »
פאות
דיוקן של נער צעיר עם פאות צאנז) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה.
חָדָשׁ!!: הלכה ופאות · ראה עוד »
פסק הלכה
#הפניה פסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: הלכה ופסק הלכה · ראה עוד »
פסקי תוספות
פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד.
חָדָשׁ!!: הלכה ופסקי תוספות · ראה עוד »
פסקי הרא"ש
פסקי הרא"ש (מכונה גם: האשרי) הוא חיבור הלכתי, המסודר כסדר מסכתות התלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: הלכה ופסקי הרא"ש · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: הלכה ופסח · ראה עוד »
פסולי חיתון
#הפניה פסול חיתון.
חָדָשׁ!!: הלכה ופסולי חיתון · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: הלכה ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרשנות (משפט)
בתורת המשפט, פרשנות היא הפעילות לבירור משמעותו של החוק, ויישומו לסוגיות מעשיות העומדות בפני הציבור המציית לחוק ובפרט בפני השופט, הנדרש להכריע בוויכוחים על משמעות החוק.
חָדָשׁ!!: הלכה ופרשנות (משפט) · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: הלכה ופרושים · ראה עוד »
פרויקט השו"ת
פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.
חָדָשׁ!!: הלכה ופרויקט השו"ת · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: הלכה ופרי מגדים · ראה עוד »
פתחי תשובה
#הפניה אברהם צבי הירש אייזנשטט.
חָדָשׁ!!: הלכה ופתחי תשובה · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: הלכה ופוסק · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: הלכה ופורים · ראה עוד »
פיקוח נפש דוחה שבת
#הפניה פיקוח נפש.
חָדָשׁ!!: הלכה ופיקוח נפש דוחה שבת · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: הלכה וצפת · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: הלכה וצפון אפריקה · ראה עוד »
צדקה (יהדות)
צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.
חָדָשׁ!!: הלכה וצדקה (יהדות) · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: הלכה וצדוקים · ראה עוד »
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
חָדָשׁ!!: הלכה וצום · ראה עוד »
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
חָדָשׁ!!: הלכה וציצית · ראה עוד »
קרבן ציבור
#הפניה קורבן (יהדות)#קורבן יחיד וקורבן ציבור.
חָדָשׁ!!: הלכה וקרבן ציבור · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: הלכה וקריאת שמע · ראה עוד »
קריאת המגילה
#הפניה מקרא מגילה.
חָדָשׁ!!: הלכה וקריאת המגילה · ראה עוד »
קטורת
תערובות לקטורת עומדות למכירה בשוק קטורת היא חומר אורגני (או תערובת חומרים) המפיץ ריח במהלך בעירתו ולעיתים אף ללא בעירה.
חָדָשׁ!!: הלכה וקטורת · ראה עוד »
קבורה (יהדות)
קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.
חָדָשׁ!!: הלכה וקבורה (יהדות) · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: הלכה וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קדשים (הלכה)
#הפניה קודש (הלכה).
חָדָשׁ!!: הלכה וקדשים (הלכה) · ראה עוד »
קונסרבטיבי
#הפניה יהדות קונסרבטיבית.
חָדָשׁ!!: הלכה וקונסרבטיבי · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: הלכה וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: הלכה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן מנחה
קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: הלכה וקורבן מנחה · ראה עוד »
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
חָדָשׁ!!: הלכה וקורבן התמיד · ראה עוד »
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: הלכה וקודש הקודשים · ראה עוד »
קיצור שולחן ערוך
קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.
חָדָשׁ!!: הלכה וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: הלכה ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: הלכה ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: הלכה ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: הלכה ורא"ש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: הלכה וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: הלכה וראשונים · ראה עוד »
רצח
קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.
חָדָשׁ!!: הלכה ורצח · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הלכה ורש"י · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: הלכה ורשב"א · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: הלכה ורב · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: הלכה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: הלכה ורי"ף · ראה עוד »
ריבית
ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או "הקרן") למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה").
חָדָשׁ!!: הלכה וריבית · ראה עוד »
שמעון קיירא
רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא, (חי בסביבות שנת 840) היה תלמיד חכם ופוסק שחי בתקופת הגאונים, ככל הנראה מן העיר בצרה שבבבל.
חָדָשׁ!!: הלכה ושמעון קיירא · ראה עוד »
שמעון בן שטח
שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.
חָדָשׁ!!: הלכה ושמעון בן שטח · ראה עוד »
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: הלכה ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »
שמירת שבת כהלכתה
שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.
חָדָשׁ!!: הלכה ושמירת שבת כהלכתה · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: הלכה ושמיטה · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: הלכה ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאילתות דרב אחאי
#הפניה שאילתות דרב אחא.
חָדָשׁ!!: הלכה ושאילתות דרב אחאי · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: הלכה ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שערי ציון (ספר)
שערי ציון הוא ספר תיקונים, הנהגות ותפילות על פי הקבלה שחיבר רבי נתן נטע הנובר במאה השבע עשרה.
חָדָשׁ!!: הלכה ושערי ציון (ספר) · ראה עוד »
שעטנז
ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.
חָדָשׁ!!: הלכה ושעטנז · ראה עוד »
שפתי כהן
שפתי כהן (בראשי תיבות - הש"ך), הוא פירוש על החלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, מאת הרב שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: הלכה ושפתי כהן · ראה עוד »
שלמה גאנצפריד
'''סבא'''. יצירתה של צאצאיתו צילה פרידמן רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804 – כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר.
חָדָשׁ!!: הלכה ושלמה גאנצפריד · ראה עוד »
שחיטה
שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: הלכה ושחיטה · ראה עוד »
שחיטה (הלכה)
שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: הלכה ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: הלכה ושבת · ראה עוד »
שבועה (יהדות)
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.
חָדָשׁ!!: הלכה ושבועה (יהדות) · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: הלכה ושבועות · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: הלכה ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: הלכה ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
תאוריות קונספירציה
#הפניה תאוריית קשר.
חָדָשׁ!!: הלכה ותאוריות קונספירציה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: הלכה ותנ"ך · ראה עוד »
תנא דבי אליהו
תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.
חָדָשׁ!!: הלכה ותנא דבי אליהו · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: הלכה ותנאים · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: הלכה ותענית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: הלכה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: הלכה ותפילין · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: הלכה ותקנת חכמים · ראה עוד »
תקדים
במערכת המשפט, תקדים הוא פסק דין שבתי משפט חייבים לפסוק לפיו כאשר מובאת להחלטתם סוגיה דומה לזו שבגינה נפסק התקדים.
חָדָשׁ!!: הלכה ותקדים · ראה עוד »
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
חָדָשׁ!!: הלכה ותקיעת שופר · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: הלכה ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: הלכה ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: הלכה ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הלכה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: הלכה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחום שבת
תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.
חָדָשׁ!!: הלכה ותחום שבת · ראה עוד »
תורת ישראל
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: הלכה ותורת ישראל · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: הלכה ותורה שבעל פה · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: הלכה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: הלכה ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לשם יחוד
#הפניה לשם ייחוד.
חָדָשׁ!!: הלכה ולשם יחוד · ראה עוד »
לשון הרע
שלט במאה שערים המפציר באנגלית בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. לשון הרע הוא אמירה מדוברת או כתובה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.
חָדָשׁ!!: הלכה ולשון הרע · ראה עוד »
לימוד לשמה
#הפניה תורה לשמה.
חָדָשׁ!!: הלכה ולימוד לשמה · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: הלכה וליל הסדר · ראה עוד »
טרפה
טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.
חָדָשׁ!!: הלכה וטרפה · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: הלכה וטומאה וטהרה · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: הלכה וחמץ · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: הלכה וחנוכה · ראה עוד »
חסידות שינאווא
חסידות שינאווא הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: הלכה וחסידות שינאווא · ראה עוד »
חרדה
"חרדה" מאת אדוורד מונק (1894)חֲרָדָה היא רגש המתאפיין בחשש ומתח גופני, כאשר האדם צופה שמשהו נורא עומד להתרחש.
חָדָשׁ!!: הלכה וחרדה · ראה עוד »
חתם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: הלכה וחתם סופר · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: הלכה וחז"ל · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: הלכה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חופה וקידושין
חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.
חָדָשׁ!!: הלכה וחופה וקידושין · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: הלכה וחוץ לארץ · ראה עוד »
חוקי הדתות
חוקי הדתות הם חוקים שנקבעו במסגרת דתית כלשהי ובהתאם לכללי החקיקה המוסכמים והמקובלים באותה מסגרת דתית.
חָדָשׁ!!: הלכה וחוקי הדתות · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: הלכה וחושן משפט · ראה עוד »
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
חָדָשׁ!!: הלכה וחיבוט ערבה · ראה עוד »
חידושי הריטב"א
חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: הלכה וחידושי הריטב"א · ראה עוד »
חיי אדם
חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.
חָדָשׁ!!: הלכה וחיי אדם · ראה עוד »
חיים טשרנוביץ
הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: הלכה וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
חָדָשׁ!!: הלכה וחיים ויטאל · ראה עוד »
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
חָדָשׁ!!: הלכה ובנימין בראון · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: הלכה ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: הלכה וברכה · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: הלכה וברית מילה · ראה עוד »
בשר עוף
עוף צלוי עופות למכירה בשוק לה בוקריה בברצלונה נתחי עוף מטוגנים בשר עוף הוא בשר למאכל שמקורו בעופות, ובעיקר בתרנגול הבית, תרנגול הודו וסוגים נוספים של פסיוניים כמו שליו וחוגלה.
חָדָשׁ!!: הלכה ובשר עוף · ראה עוד »
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
חָדָשׁ!!: הלכה ובשר בחלב · ראה עוד »
בתולה (הלכה)
כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.
חָדָשׁ!!: הלכה ובתולה (הלכה) · ראה עוד »
בין אדם לחברו
#הפניה מצוות שבין אדם לחברו.
חָדָשׁ!!: הלכה ובין אדם לחברו · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: הלכה ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: הלכה ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: הלכה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: הלכה ובית יוסף · ראה עוד »
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: הלכה ובייתוסים · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: הלכה וגמרא · ראה עוד »
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
חָדָשׁ!!: הלכה וגמילות חסדים · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: הלכה וגאונים · ראה עוד »
גנבה
פול שוקרנה-מורו, "הגנב הערמומי", 1931 גְּנֵבָה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.
חָדָשׁ!!: הלכה וגנבה · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: הלכה וגט · ראה עוד »
גוי של שבת
מכונית בירושלים ועליה שלט "גוי של שבת" גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, תולדות שלהן, או איסור שבות).
חָדָשׁ!!: הלכה וגוי של שבת · ראה עוד »
גיד הנשה
גיד הַנָּשֶׁה הוא גיד על כף הירך האחורית של חיה או בהמה, שאותו אסור לאכול על פי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: הלכה וגיד הנשה · ראה עוד »
ד"ה
#הפניה דיבור המתחיל.
חָדָשׁ!!: הלכה וד"ה · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: הלכה ודאורייתא · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: הלכה ודרשנות · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: הלכה ודרבנן · ראה עוד »
דוד הרטמן
מספריו של הרטמן דוד הרטמן (11 בספטמבר 1931 – 10 בפברואר 2013) היה רב, פרופסור ותאולוג מן הזרם הליברלי של היהדות האורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: הלכה ודוד הרטמן · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: הלכה ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: הלכה ודיני ממונות · ראה עוד »
ה'תקס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלכה וה'תקס"ג · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: הלכה והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: הלכה והמאה ה-20 · ראה עוד »
המפה
המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: הלכה והמפה · ראה עוד »
המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו
המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו הוא חיבור בן שלושה כרכים מאת השופט פרופ' מנחם אלון (המשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון), הנחשב לאחד מספרי היסוד בנושא המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: הלכה והמשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו · ראה עוד »
הפרשת חלה
#הפניה חלה (מתנות כהונה).
חָדָשׁ!!: הלכה והפרשת חלה · ראה עוד »
הר סיני
"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".
חָדָשׁ!!: הלכה והר סיני · ראה עוד »
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: הלכה והרא"ש · ראה עוד »
השבת אבדה
הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.
חָדָשׁ!!: הלכה והשבת אבדה · ראה עוד »
השגחה פרטית
#הפניה השגחה.
חָדָשׁ!!: הלכה והשגחה פרטית · ראה עוד »
הלכה כבתראי
הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.
חָדָשׁ!!: הלכה והלכה כבתראי · ראה עוד »
הלכות פסוקות
הלכות פסוקות הוא חיבור הלכתי מתקופת הגאונים, והוא החיבור הראשון לאחר התלמוד שניתן לראותו כ"ספר הלכות".
חָדָשׁ!!: הלכה והלכות פסוקות · ראה עוד »
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
חָדָשׁ!!: הלכה והלכות רב אלפס · ראה עוד »
הלכות שבת
הלכות שבת הן ההלכות העוסקות ביום השבת, החל מההכנות אליה ועד סיומה.
חָדָשׁ!!: הלכה והלכות שבת · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: הלכה והלכות גדולות · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: הלכה והגר"א · ראה עוד »
הגהות אשרי
הגהות אשרי הוא תוספות ל"פסקי הרא"ש".
חָדָשׁ!!: הלכה והגהות אשרי · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: הלכה והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: הלכה והוצאת מאגנס · ראה עוד »
היקש (הלכה)
במסגרת התלמוד, היקש הוא אופן לימודי-אינדוקטיבי שמקשר נושאים ספציפיים, בעלי מושג או מילה זהה או דומה, אל קבוצה אחת במטרה להגיע למסקנה הלכתית סופית והכליל הלכה על כלל המקרים.
חָדָשׁ!!: הלכה והיקש (הלכה) · ראה עוד »
ואהבת לרעך כמוך
סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.
חָדָשׁ!!: הלכה וואהבת לרעך כמוך · ראה עוד »
וסת
מחזור וסת אופייני המחזור החודשי וֶסֶת (באנגלית: menstruation) היא הפרשה סדירה של דם ורקמות ריריות מהחלק הפנימי של הרחם דרך הנרתיק.
חָדָשׁ!!: הלכה ווסת · ראה עוד »
ויקרא רבה
ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.
חָדָשׁ!!: הלכה וויקרא רבה · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: הלכה וכשרות · ראה עוד »
כת מדבר יהודה
#הפניה איסיים#מגילות ים המלח.
חָדָשׁ!!: הלכה וכת מדבר יהודה · ראה עוד »
כתובת קעקע
כתובת קעקע על כף יד כמה מ-13 הקעקועים של הכוכבת אנג'לינה ג'ולי מקעקע כתובות קעקע על רגלה של בחורה כתובת קעקע או קעקוע הוא שרטוט הנעשה בעזרת דיו או בחומרי צבע אחרים המוחדרים באופן קבוע לשכבה התחתונה בעור לקישוט או סימון.
חָדָשׁ!!: הלכה וכתובת קעקע · ראה עוד »
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
חָדָשׁ!!: הלכה וכתובה · ראה עוד »
כלאיים
איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).
חָדָשׁ!!: הלכה וכלאיים · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: הלכה וכולל אברכים · ראה עוד »
כיפה (אתר אינטרנט)
כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: הלכה וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
כישוף
כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על-טבעיים.
חָדָשׁ!!: הלכה וכישוף · ראה עוד »
כיבוד אב ואם
כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות.
חָדָשׁ!!: הלכה וכיבוד אב ואם · ראה עוד »
יעקב בן הרא"ש
#הפניה יעקב בן אשר.
חָדָשׁ!!: הלכה ויעקב בן הרא"ש · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: הלכה וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: הלכה וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
חָדָשׁ!!: הלכה וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
יחסי מין
ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.
חָדָשׁ!!: הלכה ויחסי מין · ראה עוד »
יחזקאל שרגא הלברשטאם
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
חָדָשׁ!!: הלכה ויחזקאל שרגא הלברשטאם · ראה עוד »
יחיאל מיכל הלוי אפשטין
#הפניה יחיאל מיכל הלוי אפשטיין.
חָדָשׁ!!: הלכה ויחיאל מיכל הלוי אפשטין · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות רבנית
רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).
חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות רבנית · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות תימן · ראה עוד »
יהודאי גאון
רב יהודאי בן נחמן גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים.
חָדָשׁ!!: הלכה ויהודאי גאון · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הלכה ויהודים · ראה עוד »
יואל רוט
הרב יעקב יואל רוט (אנגלית: Joel Roth; נולד ב-1940) הוא ראש המחלקה לתלמוד בבית המדרש לרבנים באמריקה, חבר ויו"ר לשעבר של ועד ההלכה בכנסת הרבנים וממנהיגי האגף השמרני ביהדות הקונסרבטיבית.
חָדָשׁ!!: הלכה ויואל רוט · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: הלכה ויום טוב · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: הלכה ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: הלכה ויום כיפור · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: הלכה ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: הלכה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: הלכה ויורה דעה · ראה עוד »
ייבום וחליצה
#הפניה ייבום.
חָדָשׁ!!: הלכה וייבום וחליצה · ראה עוד »
1530
היהודי מומר בשם אנטוניוס מרגריתה פרסם את הספר "האמונה היהודית כולה" בו הוא תיאר בשנאה את מנהגי היהודים ועקרונות הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: הלכה ו1530 · ראה עוד »
220
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלכה ו220 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלכה
